מנור נ' תחנת החוף המנהרה בע"מ

פסק דין

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לשתי המראות הקדמיות של רכב התובע, ואשר ניזוקו, לפי הטענה, בעת שטיפת הרכב במכונה לשטיפת רכבים של הנתבעת.

לטענת הנתבעת המראות לא ניזוקו בעת השטיפה והתובע עצמו אמר למפעיל המכונה, טרם השטיפה, שהמראות פגומות. המכונה עצמה אינה יכולה לגרום נזק למראות, ומכל מקום הנתבעת כתבה על שלט שהוצב בכניסה למכונה, שהיא אינה נושאת באחריות לנזקים שייגרמו לאביזרי הרכב, לרבות למראות. הנתבעת חולקת גם על הנזקים הנתבעים.

2.מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העידו בעל העסק, הורן, ומפעיל המכונה, יעקובשבילי.

3.לדברי התובע הוא ביקש לרחוץ את רכבו במכונת השטיפה של הנתבעת. בכניסה למכונה הוא נשאל על ידי מפעיל המכונה, אם יש ברכב אנטנה ומגבים אחוריים, וכשהשיב בשלילה הורה לו המפעיל להיכנס עם הרכב למכונה. בעת השטיפה הוא שמע לפתע רעש מוזר, ולאחר סיום השטיפה, כשהוא ניסה לפתוח את מראות הרכב בעזרת הכפתור המחובר למנגנון החשמלי של מראות, הוא נוכח לראות שהמנגנון אינו פועל והמראות אינן זזות. הוא פנה למפעיל המכונה והלה היפנה אותו לבעל העסק שטען שהוא אינו מטפל בכך. מכאן תביעתו לפיצוי בגין הנזק שנגרם למראות הרכב, בהתאם לאמור בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

התובע העיד שעד לשטיפה, מראות הרכב היו תקינות, ניתן היה לפתוח ולסגור אותן בלחיצת כפתור (עמ' 3 שורות 24 – 25), ואין כל אמת בטענת מפעיל המכונה שלפני השטיפה הוא אמר שהמראות אינן תקינות (עמ' 4 שורות 22 – 24). את השלט, שלטענת הנתבעת הוצב בכניסה למכונה, הוא מעולם לא ראה, וגם איש מעובדי המקום לא הסב את תשומת ליבו לאמור בו (עמ' 3 שורה 28 ואילך).

4.הורן הוא אחד מבעלי העסק. הוא לא נכח במקום בעת האירוע, אך הוא שמע על האירוע מבעל העסק השני, אחיו. לדבריו, באותו היום אחיו סיפר לו שהיה לקוח שטען שהמכונה שברה את שתי מראות הרכב, והדבר נראה לו משונה מאחר שהמראות לא נראו שבורות. אין אפשרות שהמכונה תגרום נזק למראות הרכב, מאחר שאותו חלק מהמכונה שבא במגע עם הרכב, הוא חלק רך העשוי מבד לבד שאינו יכול לגרום נזק. הורן הציג בבית משפט חלק מאותו בד לבד, ותמונות של המכונה, נ/1.

יתרה מזאת. בבוטקה שבכניסה למכונה מוצב שלט בו רשום שאין אחריות לנזקים שייגרמו עקב השטיפה: "למגבים, אנטנות, פנסי ערפל, פנסים פגומים, מראות, כובעים למוניות, גגונים, פסי קישוט" (תמונה נ/2). לפיכך אפילו נכונות טענות התובע, הנתבעת אינה אחראית לנזקיו.

5.יעקובשוילי היה מפעיל מכונת השטיפה במועד האירוע. לדבריו המקרה זכור לו. באותו היום התובע הגיע לקופה, ולשאלתו אמר לו התובע שלא ניתן לקפל את המראות בשל בעיה כלשהיא (סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית, נ/3). הוא הודיע לתובע שאם הוא מתעקש לשטוף את הרכב, אין אחריות למראות, והוא גם הראה לו את השלט המוצב בכניסה למכונה. התובע השיב שאינו רואה כל בעיה, וגם בעבר הוא שטף כך את הרכב (סעיף 8 לתצהיר). כעבור זמן הגיע התובע, והחל לצעוק שמראות הרכב ניזוקו (סעיף 9 לתצהיר).

עד כאן עיקר העדויות. אבחן את טענות הצדדים, הן לעניין האחריות, והן לעניין הנזק.

6.אשר לאירוע התאונה. לאחר שבחנתי את העדויות, התצהירים, המסמכים והתמונות, הגעתי למסקנה שגרסת התובע לאירוע התאונה, הוכחה כנדרש. נתתי דעתי לכך שמדובר בעדותו של עד יחיד המעוניין בדבר, ועם זאת אני מקבלת גרסתו. עדות התובע היתה עקבית ומשכנעת. מאידך עדויות עדי הנתבעת מעלות תהיות קשות, הפוגמות באמינות גרסתם.

בתצהיר עדותו הראשית של מפעיל המכונה, טען המצהיר שזכור לו שלפני השטיפה אמר לו התובע שלא ניתן לקפל את המראות בשל בעיה מסוימת (סעיף 7 לתצהיר). אין ספק שמדובר בטענה מהותית לתביעה, שאם היא נכונה, דין התביעה להידחות. למרות חשיבות הטענה, היא נטענה לראשונה בתצהיר עדותו הראשית של מפעיל המכונה, תצהיר שניתן בתאריך 03.07.11, סמוך למועד ההוכחות, וכעבור כמעט שנתיים ממועד האירוע. הטענה אינה נזכרת בכתב ההגנה, והיא גם אינה נזכרת במכתב מיום 05.05.10 בו מפורטת גרסת הנתבעת לאירוע התאונה, ואשר צורף לכתב ההגנה. מכתב זה נכתב על יסוד דברים שאמר אז נציג הנתבעת, על כן היעדרה של טענה מהותית זו מהמכתב אומרת דרשני.

מפעיל המכונה נשאל בחקירתו הנגדית מה היתה מהות התקלה במראות, והוא השיב שהוא לא שאל ולא התעניין. עדות העד לפיה חילופי דברים שנאמרו לפני זמן רב כל כך, זכורים לו, תמוהה, כשם שתמוהה הטענה שהוא לא שאל ולא התעניין במהות התקלה. הגרסה כולה היא בגדר עדות כבושה, והתובע מכחיש קיומה של שיחה שכזו. לאור האמור, לא רק שאינני מקבלת הטענה שטרם השטיפה התובע טען שהמראות פגומות, אלא שחוסר אמינות העדות מטיל צל על גרסת הנתבעת.

יש להוסיף שהטענה לפיה לפני השטיפה התובע טען שהמראות שבורות, ומיד לאחר השטיפה הוא התלונן שהמראות נשברו אינה סבירה. אם התובע רצה לתבוע מהנתבעת פיצוי על נזקים קיימים, אין להניח שהוא היה מספר לה את דבר קיומם.

7.סתירה נוספת בעדויות הנתבעת מתייחסת לטענה שמכונת השטיפה אינה יכולה לגרום נזק למראות. טענה זו אינה מתיישבת עם הנוהג לקפל את מראות הרכב טרם השטיפה. עדי הנתבעת היו ערים ככל הנראה לקושי זה, והם העידו שאין נוהג לקפל את המראות, הנוהג הוא לבדוק שהרכב תקין, במסגרת בדיקה זו בודקים גם את המראות, ועקב בדיקה זו המראות נשארות מקופלות, אף שלמעשה אין בכך כל צורך (עדות בעל העסק בעמ' 9 שורה 26 – עמ' 10 שורה 6; עדות המפעיל בעמ' 12 שורה 15 ואילך).

מעדויות אלו עולה שהמראות אכן מקופלות טרם השטיפה, אך לא בכדי למנוע נזק אלא כתוצאה מבדיקת הרכב. גם גרסה זו תמוהה. אין כל הסבר מדוע לאחר בדיקת תקינות הרכב, המראות יישארו מקופלות ללא צורך, וודאי שאין הסבר מדוע תמיד הן יישארו מקופלות. עדויות אלו גם סותרות את האמור בתצהיר עדותו הראשית של מפעיל המכונה, בו נכתב שבמסגרת תפקידיו הוא מבקש מהנהג לסגור את המראות או שהוא מקפל אותן בעצמו (סעיף 6 לתצהיר), והן גם אינן מתיישבות עם עדות המפעיל לפיה לאחר שהתובע אמר שלא ניתן לקפל את המראות, הוא אמר לו שבנסיבות אלו, אין אחריות (עמ' 11 שורות 22 – 24; סעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית).

נראה שגרסת הנתבעת, שנטענה רק בשלב ההוכחות, נטענה רק מאחר וגם עדי הנתבעת ערים לכך שקיפול המראות אינו מתיישב עם הטענה שהמכונה אינה יכולה לגרום נזק למראות. אינני מקבלת את עדויות עדי הנתבעת, והמסקנה היא שלא רק שקיפול המראות מלמד שהמכונה יכולה לגרום נזק, אלא שחוסר אמינות העדים, מטיל צל על גרסת הנתבעת.

8.כאמור, הנתבעת טוענת שטענת התובע אינה אפשרית מאחר והמכונה אינה יכולה לגרום נזק, וגם אין סבירות בטענה ששתי המראות נשברו בו זמנית. אינני מקבלת טענות אלו. הרכב נשטף משני צדדיו בו זמנית, על כן פגיעה דו צדדית, היא פגיעה אפשרית.

מעבר לכך. הטענה שהמכונה אינה יכולה לגרום נזק למראות, לא הוכחה. ראשית, וכפי שנאמר, הנוהג לקפל את המראות טרם השטיפה מעיד שגרימת נזק למראות אינה בלתי אפשרית. שנית, הנתבעת טוענת שבפתח המכונה יש שלט הקובע שאין אחריות לנזקים, לרבות למראות. גם שלט זה מעיד שנזקים הם דבר אפשרי. שלישית, הנתבעת לא הביאה כל ראיות לתמיכה בגרסה שהמכונה אינה יכולה לגרום נזק. לא הובאו ראיות לגבי מבנה המכונה, אופי פעולתה, אופן תפעולה ודרך תחזוקתה. לא הובאו גם ראיות שיעידו שהנתבעת דאגה לתחזוקתה התקינה של המכונה. בנסיבות אלו הנתבעת לא הוכיחה טענתה.

9.הנתבעת טוענת שגרסת התובע אינה אפשרית, גם מאחר ומחד הוא העיד שהמראות נותרו פתוחות ומאידך הוא העיד שהוא ניסה לפתוח את המראות, ומכאן שהן היו סגורות. אלא שהתובע העיד שלמרות שהמראות נותרו פתוחות, לאחר השטיפה הן היו סגורות או חצי פתוחות, והן אף רעדו, וניסיונו לפתוח את המראות לא צלח (עמ' 4 שורות 3 – 14).